<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ל ח"ד</h1>
<h2>דף י.</h2>
מסר שורו לחמשה בני אדם והאחד הלך והזיק אם לא היה יכול לישמ' בלא הוא חייב ואם היה יכול לישמר בלא הוא פטור והאחרי' משלמין הנזק. ודוקא כשלא סלקו עצמן כשהלך האחד כי הוא והוא פטור אבל סלקו עצמן כלומר שאמרו לו אם אינך רוצה לשמור כמו כן אנו מסלקין עצמנו כולן חייבין קמא. רועה שומר כשמוליכה דרך עיר והזיקה בבית חייב בשדה אחר כשמתפשטות לרעות ומחלוקת והעיקר שהוא חייב קמא.
<h2>דף נו:</h2>
רועה שנתן לתלמידו הנקר' ברזילו פטו' כי אדעת' דהכי נתנה בעל הבהמה לרועה שית' אות' לברזילו כי כך דרך הרועים אבל אם מסר' לרועה אחר חיי' כדין שומר לשומר קמא. רועה שיש לו לקדם ברועים ובמקלות ולא קדם חייב בין שומר חנם ובין שומר שכר ושומר חנם דוק' בחנם אם ימצא ושומר שכר בשכר כלומ' שיש כרם ויפרע השכירות בעל הבהמה עד כדי דמיהן. ואם רצה שומר חנם לקדם ברועים ובמקלות בחנם או בשכר היכא דברור היזקא תבא עליו ברכה ויפרע לו הוצאתו עד כדי דמיהן שהוציא אותו מטורח שיטרח לקנות אחרת אם יאבד לו ואין זה כמו מבריח ארי שזה ודאי ברור היזקו וכמו כן איניש דעלמא שהציל בדבר שברו' היזקו אין דינו כמבריח ארי ויש לו שכרו קמא מציעא. רועה שמעבי' בהמות בגשר נהר ודחפוה חברותיה ונפלה ומתה חייב שהיא פשיעה שהיה לו להעבירם אחת אחת ולפי זה אם הזיק' בנפילה חייב ואפילו שומר שכר או שומר חנם והרא"ש כתב דאינו חיי' משום פשיעה קמא. רועה שהניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף אין אומרין אלו היה שם היה מציל אלא אומדין אם היה שם יכול להציל חייב ואם לאו פטור מציעא.
